וְעַל הִילְכוֹת אֶרֶץ הָעַמִּים. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעִירָא בַּר אַבִּינָּא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה וְיוֹסֵי בֵּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלִַם גָּֽזְרוּ טוּמְאָה עַל אֵרֵץ הָעַמִּים וְעַל כְּלֵי זְכוּכִית. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח גָּֽזְרוּ טוּמְאָה עַל כְּלֵי מַתָּכוֹת. הִלֵּל וְשַׁמַּי גָֽזְרוּ עַל טַהֳרַת הַיָּדַיִם. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. כָּךְ הָֽיְתַה הֲלָכָה בְיָדָן וּשְׁכָחוּה. וְעָֽמְדוּ הַשְּׁנִיִּם וְהִסְכִּימוּ עַל דַּעַַת הָרִאשׁוֹנִים. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנּוֹתְנִין בֵּית דִּין נַפְשָׁן עָלָיו סוֹפוֹ לְהִתְקַייֵם בְּיָדָן כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְסִינַי. וְאַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי מָנָא. כִּ֠י לֹֽא דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם. וְאִם דָּבָר רֵק הוּא. מִכֶּם. לָמָּה הוּא. שֶׁאֵין אַתֵּם יְגֵעִין בּוֹ. כִּי ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם. אֵימָתַי ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם. בָּשָׁעָה שֶׁאַתֵּם יְגֵעִין בּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
ואתייא. הא כהאי דאמר ר' מנא בפ''ק דפיאה כתיב כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם. ואין זה דבר והפוכו ועוד האי מכם מיותר הוא הלכך דריש לה דה''ק כי לא דבר רק הוא ואם רק הוא מכם הוא רק ולמה הוא כך לפי שאין אתם יגיעים בו:
כי הוא חייכם וכו'. כלומר ולא עוד אלא שבשעה שאתם יגיעים בו לא מיבעיא שלא יהא רק מכם אלא גם הוא חייכם ואתם ג''כ מתקיימים על ידי כך. וגרסי' להא בכתובות סוף פ''ח ולקמן בסוכה פ''ד:
ועל הילכות ארך העמים. ופריך ולא כן אמר ר' זעירא וכו' דזוגות הראשונים הן שגזרו על ארץ העמים ועל כלי זכוכית שיטמאו ור' יונה אמר יהודה בן טבאי גזר ור' יוסי אמר יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח גזרו טומאה על כלי מתכות והלל ושמאי גזרו על טהרת ידים ומיהת טומאת ארץ העמים לכ''ע כבר נגזרה בימי הראשונים. ומשני ר''י בר' בון דבאמת כך היתה הלכה בידם מזוגות הראשונים אלא ששכחוה ועמדו אלו דורות השניי' והסכימו על דעת הראשונים וחזרו וגזרו על אלה:
ללמדך וכו' סופו להתקיים בידן כמה שנאמר למשה מסיני ואלו נתנו נפשם עליהם כדאמרינן לעיל שהיו הורגים בהם לפיכך נתקיים בידן אלו הגזירות ונקראו על שמם:
וְעַל הִילְכוֹת בַּעַל קֶרִי. רִבִּי בָּא בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי. שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה אֲגָדוֹת. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת 11a רוֹגַלִּיּוֹת. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַצִּיעַ אֶת מִשְׁנָתוֹ. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַזְכִּיר אֶת הָאַזְכָּרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
שונה הלכות. בעל קרי מותר להיות שונה בהלכות שלא ישכח ואינו שונה הגדות מפני שהן מושכין את הלב ויבא להיות מעיין ומאריך בהם:
ריגליות. אותן שהוא רגיל בהן וא''צ לעיין כל כך:
ובלבד שלא יציע את משנתו. שלא יעמיק בה להבין כפי הצעתה:
שלא יזכיר את האזכרות. השמות הכתובין בהם. וגרסינן להא לעיל בברכות פ''ג בהלכה ד':
שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְתוֹךְ י''ח. הָא חוּץ לְי''ח אֲפִילוּ קָטָן מְבַטֵּל. הָתִיבוּן. הֲרֵי שְׁבִיעִית. הֲרֵי חוּץ לְי''ח דָּבַר. וְרִבִּי יוֹחָנָן מַקְשֵׁי לָהּ. רִבִּי קְרִיסְפְּדָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ בָאִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים הָרִאשׁוֹנִים. רִבִּי (יוֹנָתָן) [יוֹחָנָן] בָּעֵי. וְלֹא כֵן תַּנְייָן. שֶׁאֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל אֶת דִּבְרֵי בֵית דִּין חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בַחָכְמָה וּבַמִּנְייָן. אָתָא רַב אָבוּן רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא חוּץ לְי''ח. הָא בְתוֹךְ י''ח אֲפִילוּ גָדוֹל אֵינוֹ מְבַטֵּל. מִפְּנֵי שֶׁעָֽמְדָה לָהֶן בְּנַפְשׁוֹתֵיהֶן. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלֹא הוֹאִיל וְהוּא אוֹנֵס בָּטֵל. הָתִיבוּן. הֲרֵי שֶׁמֶן. הֲרֵי בְתוֹךְ י''ח. וְרִבִּי (יוֹנָתָן) [יוֹחָנָן] מַקְשֵׁי לָהּ. רַב כַּהֲנָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר אַבָּא. רִבִּי אָחָא מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁמֶן בִּיטְלוּ מְבוּטָּל.
Pnei Moshe (non traduit)
רב כהנא וכו'. כלומר מהאי דשמן לא תיקשי מידי דהא כבר אמרי' לעיל דמה שביטלו בשמן מבוטל הוא לכ''ע ואפי' לר' יוחנן דקאמר דניאל אסרו הא איהו גופיה הדר וקאמר ביה טעמא מפני שבדקו ומצאו שהגזירה של שמן לא קיבלו אותה רוב הצבור עליהן:
התיבון הרי שמן הרי בתוך י''ח. הוא להאי ת''ק דקאמר לעיל שגזרו על פיתן וכו' ועל שמנן ואמרי' לעיל דרבי ובית דינו נמנו והתירו בשמן ור' יוחנן מקשי עלה כדגריס לעיל ר' יוחנן בעי ולא כן תני שאין ב''ד יכול לבטל וכו' אלמא דאי הוה ב''ד גדול בחכמה ובמנין יכול הוא לבטל אפי' למה שהוא בתוך י''ח וקשיא ללישנא בתרא דשמואל:
א''ר מנא לא מסתברא דלא וכו'. כלו' דר' מנא פריך דאי מהאי טעמא א''כ אדרבא איפכא מסתברא הוא דאלא מפני שבאונס קיבלו עליהם הלכך אם לאחר זמן נראה לאיזה ב''ד לבטל בטל הוא שהרי מתחלה לא הסכימו ב''ה להם אלא ע''י אונס:
אתא ר' אבון וכו'. כלומר כי אתא ר' אבון אמר דבאמת לא כך איתמר להא דשמואל אלא הכי איתמר לא שנו להא דתנינן שאין ב''ד יכול לבטל וכו' דמשמע דאם הוא גדול ממנו בחכמה ומנין יכול הוא לבטל והיינו דוקא במה שהוא חוץ לי''ח דבר הא במה שהוא בתוך י''ח דבר אפי' ב''ד גדול מהם אינו יכול לבטל מפני שעמדה להן בנפשותיהן כדאמרי' לעיל שהיו הורגים בתלמידי ב''ה עד שקיבלו עליהם י''ח דבר אלו ושלא יתבטלו לעולם:
ור' יוחנן בעי. כצ''ל וכך הוא לעיל בשביעית פ''ק וכלו' דהוה מקשי עלה ולא כן תנינן שאין ב''ד יכול לבטל וכו' והתם משני לה ר' יוחנן גופיה וקאמר שלא ביטלום לגמרי אלא לצורך שעה הוא שהתירו אלמא דאפילו במה שהוא חוץ לי''ח דבר אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ומנין:
הרי שבועות הרי חוץ לי''ח דבר. כלומר מה שגזרו הראשונים להוסיף על השבועות מקודם כדתנן בפ''א ובפ''ב דשבועות עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית וכו' ומכאן ואילך אסור משום תוספת שביעי' והרי זה חוץ לי''ח דבר היא ואפ''ה ר' יוחנן מקשי עליה התם כדמסיים ואזיל דקאמר שם ר' קריספדא בשמיה דר''ג וב''ד התירו באיסור שני פרקי' הראשוני' דאיירי בתוספת שביעית והן ביטלום:
התיבון. על הא דשמואל דקאמר מה שהוא חוץ לי''ח דבר אפי' ב''ד הקטן יכול הוא לבטל:
לא שנו. אהא דמייתי לעיל קאי שאין ב''ד יכול לבטל דברי ב''ד חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמנין דקאמר דלא שנו אלא בתוך י''ח דבר אלו דאין שום ב''ד יכול לבטל איזה דבר מהן עד שיהא גדול וכו' אבל גזירה אחרת שהוא חוץ לי''ח דבר וגזרו הראשונים עליה אפילו בית דין הקטן מהם מבטל:
נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי. חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵיתוֹת רָצוּ בֵית דִּין לְבַטֵּל מְבַטְּלִין. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. שֶׁלֹּא יִדָּחוּ לְמִיתָה וְיִפְּלוּ לִנְדָבָה. אֲבָל לִיקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אֵין חַטָּאת מֵיתָה קְרֵיבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא דאת אמר שלא ידחו למיתה. דוקא לענין זה הוא דיכולין לבטלן שלא ידחו למיתה אלא ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה אבל שיאמר ליקרב אותן עצמן ע''ג המזבח אין שומעין להם לפי שאין חטאת העומדת למיתה קריבה ודי בזה שיאמרו אע''פ שבתחלה עומדת למיתה לרעייה אזלא:
חמש חטאות מתות. הא דקי''ל בפ''ד דתמור' דחמש חטאות מתות הן כדקחשיב להו התם אם רצו ב''ד לבטל לתקנה זו מבטלין אותה:
בֵּית שַׁמַּי אָֽמְרוּ לְבֵית הִלֵּל דָּבָר אֶחָד וְלֹא יָֽכְלוּ לְהָשִׁיבָן. בֵּית הִלֵּל אָֽמְרוּ לְבֵית שַׁמַּי דָּבָר אֶחָד וְלֹא יָֽכְלוּ לְהָשִׁיבָן. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּי. אֵין אַתֵּם מוֹדִין לָנוּ שֶׁטּוֹעֲנִין קוֹרַת בֵּית הַבַּד וּבְעִיגּוּלֵי הַגַּת עִם חֲשֵׁיכָה. וְלֹא יָֽכְלוּ לְהָשִׁיבָן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אִילוּלֵא דְלָא מַעֲלֶה רֵישִׁי בֵינֵי אַרְיְווָתָא הֲוִינָא אֲמַר טַעֲמָא. תַּמָּן כְּבָר נֶעֶקְרָה כָל טִיפָּה וְטִיפָּה מִמְקוֹמָהּ. הָכָא מָה אִית לָךְ מֵימַר.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר רבי זעירא. אלולי שאיני רוצה להכניס ראשי בין האריות האלה הייתי משיב על זה דשאני תמן בקורת בית הבד וכו' שכבר נעקרה כל טיפה וטיפה ממקומה מע''ש ומאליהן הן הולכין לתוך הכלי בשבת אבל הכא בהני דמתניתין מה אית לך מימר שהרי כל זמן שהן במים נשרין הן ביותר ונמצאת המלאכה נגמרה בשבת:
אין אתם מודין לנו שטוענין קורת בית הבד וכו'. דלא פליגי בית שמאי ובית הילל בזה כדתנן לקמן במתני' ושוין אלו ואלו וכו' ואם כן מ''ש להני דמתני' שאתם אוסרין ולא יכלו ב''ש להשיבן על זה:
בית שמאי אמרו לבית הילל דבר אחד וכו'. הא דלקמן ולא יכלו להשיבן כדאמר בתוספתא שם ששניהן עמדו בתשובתן ולא השיבו אחר כך זה לזה כלום:
הלכה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ סַמְמָנִין וְכַרְשִׁינִין כול'. וּמַה טַעַמְּהוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲבוֹד וְעָשִׂ֖יתָ כָּל מְלַאכְתֶּֽךָ׃ כָּל מְלַאכְתֶּֽךָ. גּוֹמְרָהּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּמַה טַעַמְּהוֹן דְּבֵית הִלֵּל. שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה מַֽעֲשֶׂ֔יךָ וּבַּיּ֥וֹם. מַא מְקַייְמִין בֵּית הִלֵּל טַעַמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲבוֹד וְעָשִׂ֖יתָ כָּל מְלַאכְתֶּֽךָ׃ בְּעוֹבְדֵי בְייָדָן. וּמַא מְקַייְמִין בֵּית שַׁמַּי טַעַמוֹן דְּבֵית הִלֵּל. שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה מַֽעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם. כְּהָדָא דְתַנֵּי. פּוֹתְקִין אַמַּת הַמַּיִם לְגִינָּה מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְהִיא שׁוֹתָה וְהוֹלֶכֶת בַּשַּׁבָּת. נוֹתְנִין קִילוֹרִית עַל גַּבֵּי הָעַיִן מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְהוּא מִתְרַפֵּא וְהוֹלֶכֶת בַּשַּׁבָּת. נוֹתְנִין רְטִייָה עַל גַּבֵּי מַכָּה מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְהִיא מִתְרַפֵּא וְהוֹלֶכֶת בַּשַּׁבָּת. נוֹתְנִין מֻגְמָר תַּחַת הַכֵּלִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְהֵן מִתְעַשְּׁנִין וְהוֹלְכִין בַּשַּׁבָּת. נוֹתְנִין גָּפְרִית תַּחַת הַכֵּלִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְהֵן מִתְגַּפְּרִין וְהוֹלְכִין בַּשַּׁבָּת. אֵין נוֹתְנִין חִטִּים לָרֵחַיִים שֶׁל מַיִם אֶלָּא כְדֵי שֶׁייִטָּחֵנוּ כָּל צוֹרְכָן מִבְּעוֹד יוֹם. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַשְׁמִיעוֹת אֶת הַקּוֹל. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. יְאוּת סָבַר כְּרִבִּי יְהוּדָה. בְּרַם כְּרַבָּנִין. כְּמַה דְאִינּוּן אָֽמְרִין תַּמָּן מִשֵּׁם לֹא הוּתְחַל בְּכָל טִיפָּה וְטִיפָּה. כֵּן אִינּוּן אָֽמְרִין הָכָא מִשּׁוּם לֹא הוּתְחַל בְּכָל חִיטָּה וְחִיטָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֶׁכָח וְתוֹקֵעַ אֶת הַיָּתֵדי.
Pnei Moshe (non traduit)
רבי יוסי בר' בון. אמר נמי טעמא דאחריני איכא לאסור ברחיים מפני דחיישינן שהוא שוכח ותוקע את היתד בשבת לתקן את הצריך לו בהרחיים ומה''ט אסרו ליתן חטים לתוכן אפי' מע''ש:
א''ל ר' יופי יאות רבי סבר כר' יהודה. לרבי חגיי קרי ליה רבי שקיבל ממנו כדאמרי' בדמאי ופלוגתא דר' יהודה ורבנן בפרק דלקמן היא לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וכו' בשביל שתהא מנטפת וכו' ור' יהודה מתיר ומפרש לה הש''ס התם דטעמייהו דרבנן דאסרי מפני שלא הותחל בכל טיפה וטיפה כלומר שלא הותחל מע''ש אלא טיפה טיפה והשאר מנטפת והולכת בשבת שהרי א''א שכל טיפה וטיפה יתחילו לנטף מבעוד יום והוי כעושה שיטיף בשבת ורבי יהודה סבר משקה טופח חיבור ומכיון שהותחל מע''ש בטיפה אחת סגי דהוי כהותחל בכל השמן מע''ש והשתא קאמר רבי יוסי לר' חגיי יאות אמרת בטעמא דידך דמשמע דסבירא לך כרבי יהודה דהתם והלכך איצטרכה הכא להאי טעמא משום השמעת הקול ברם כרבנן דהתם לא איצטרך להאי טעמא דהא כמה דאינון אמרין תמן משום שלא הותחל בכל טיפה וטיפה ה''נ הכא משום שלא הותחל טחינת הרחיים בכל חטה וחטה והוי כנותן בתחלה שיטחנו כל החטים בשבת:
אין נותנין חיטין לרחיים וכו'. ופליגי אמוראי בהאי טעמא דר' חגיי סבירא ליה דטעמא הוי מפני שהן משמיעות את הקול בשבת:
נותנין מוגמר. מיני בשמים ע''ג גחלים לגמר בהן את הכלים שלמעלה וכן גפרית ומיירי שהגחלים מונחין ע''ג הקרקע ולא בכלי דאל''כ מאי איכא בין הני להא דבמתני' דקאסרי ב''ש:
קילורית. תחבושת העשויה מסם המרפא:
פותקין. פותחין אמת המים שמושכת מן הנהר והולכת להשקות את הגינה:
כהדא דתני וכו'. בתוספתא פ''ק כלומר בהני אף ב''ש מודו דמותר היכא שגגמרת המלאכה מאליה ולהכי אתי האי קרא דוביום וטעמא דהני לא צריכי כלי אבל במלאכה שנגמרת בכלי קאסרי ב''ש משוח שביתת כלי כדפרישית במתני':
ומה מקיימין ב''ש וכו'. הא משמע מדכתיב וביום דיש לך מלאכה הנגמרת מאליה בשבת שמותרת:
בעובדי בידן. דוקא בעושה מלאכה בידים הקפיד הכתוב שתהא כל מלאכתך עשויה מקודם השבת ולא תאמר שאם התחיל בה מקודם גומרה אף בשבת אבל היכא שהמלאכה נגמרת מאליה והתחיל בה מבע''י מותר:
מה מקיימין ב''ה. מה עביד להו בהאי קרא דילפי ב''ש לטעמייהו:
גמ' ומ''ט דב''ש משום דכתיב בדבור זכור את יום השבת ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך דמשמע דכל מלאכתך צריך שתהיה גומרה מבע''י וב''ה ילפי מקרא דכתיב בפ' משפטים ששת ימים תעשה וביום השביעי תשבות מדהוה ליה למיכתב ויום השביעי תשבות וכתיב וביום ללמדך שאם התחיל במלאכה בע''ש אע''פ שהיא נגמרת מאליה בשבת מותר דביום קאי אדלעיל דיש לך שתעשה במבעוד יום וביום השביעי והיינו כשנגמרת מאליה בשבת:
משנה: 11b בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ סַמְמָנִין וְכַרְשִׁינִין אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:
Pnei Moshe (non traduit)
וב''ה מתירין. כדמפרש טעמייהו בגמרא דילפי מקרא דכל מלאכה שהתחיל בה מע''ש והיא נגמרת מאליה בשבת מותר ולא מחלקי בין אם היא נגמרת בכלי או לא דלית להו שביתת כלים כלל:
מתני' אין שירין דיו. שנותנין מים על דיו יבש כדי להשרות וכן סממנין לצבוע בהן וכרשינין שהן עומדין למאכל בהמה ושורין אותן במים וקסברי ב''ש דכל אלו אסור להתחיל בהן בע''ש אלא א''כ יש שהות כדי שישורו מבע''י ובגמרא הכא מפרש לה דטעמא דבית שמאי דילפי מקרא דצריך שתהיה המלאכה נגמרת קודם השבת ומיהו ע''כ דמחלקינן לב''ש בין אם המלאכה נעשית בכלי או לא כדמוכרח מהסוגיא דגמרא וסבירא ליה לב''ש דאסור משום שביתת כלים וכך הוא טעמייהו בהני מתני' דלקמן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source